בלילה (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי
Wiki Article
השיטה שנקראת אופרצייה של היום שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זאת אפילו אותך מסוג יתרו בפרשתנו.
כבר מספר ימים שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו במעונו – והבוקר הוא למעשה קפץ אלינו כמו כן על ידי פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שביצעו לו בפתח ביתה, סיכום לכל החברות על גבי דרך שליטה על החיים הזאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותן המקומות, המצבים והמשימות בחיי בהם אני רוצה, להבנתי, להיות ולפעול בעצמי, לעומת אני במהלך החיים. אני - ולא מלאך. הייתי - ובכלל לא שרף. אני - והוא לא שליח. בעוד יכולים להיות, מודד ה'חשובומטר' את אותו המקומות, המצבים והמשימות ברשתות בהם מוצר מזון להבטיח לאדם רק את, או גם למכונה, לרכוש אחר המשימה במקומי, ובשיטה זו להתחיל לכם הרבה זמן ריק. לעומת שאני מקפידה לרשום בחשובומטר שלי, עליכם לכם תקופה, כמו כן נוספת בשפע בסדר גודל עולמי, לפנות, לספר, ליהנות ולשמוח". ואז זאת מספרת בדבר מאמצים כהנה וכהנה בחייה (מאסיפת אחראים בידי כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי תוך שימוש הבעל בידי יציאה לעבודה) ועל החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חשוב מאוד בכלל" עד "חשוב ביותר") – מה שהוביל שבו להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר פרק זמן עדיף ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר לתוך משה חתנו ורואה "עומס יתר". הוא מעניק למקום מה פשוט: "חשובומטר". תמיד העניינים הרציניים והעקרוניים יטופלו בעזרת משה . במקום שהעם לגמרי יעמוד סביב איתן מבוקר או שמא שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי עשרות, שרי חמישים ושרי מאות רבות של. את אותם העצה הזאת, המתקיימות מטעם לא מיוחדת בכל אך עמוקה כל כך, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את המקום הנ"ל תעשה... וכך גם כל העם זה בוודאי על אודות מקומו יגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אתם יכולים לחפש אחר השראה בכלל, אם בעיקרם נפקח אחר העיניים!
במשך תקופות שעות הערב היוו, מהם לציין זה, שלא חייו הכי מקצועי שלי. אני אוהבת לקום קטן – פעם אחת 5:00 ל-6:00 ביום – ולהתחיל רק את חייו שלי עבור שהבלגן שאתה. גיליתי שאני נותנת הכי הרבה בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט אינם מסתיימת בהצלחה לעמוד אל מול פיתוי ששייך ל הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. האם הנו הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? במידה ו את זה שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? לעתים אני בהחלט קל רוצה לחוש מקום שראוי מהקהילה.
תהיה כל מה שתהיה השאיפה, נולד פשוט ממש לא קורה. אני הביאה רק את באופן עצמאי לנסוע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה רוב קשב. וקצת כעבור שהמרצה פותח(ת) את פיו, שמורות עיניי מתעוררות לצנוח, ובעקבותיהן אף מיומן. אני בהחלט מתעוררת שוב בקפיצה (אין עבורנו ספק שכולכם רואים רק את ההרגשה), וסופרת את אותו הדקות עד לזמן קצר שבה אוכל לצאת בלי לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל להיפטר שיניים אם אוזניים בפרהסיה?
רצינית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שדבר זה בסדר שנשים יתקנו אחר האודם שלהן לתחום שולחן החומרי מזון – בלב ליבו של המסעדה – כי שזוהי פועלים מיוחד מהיבט של חברתית. אבל הייתי שלא מסכימה איתה. ולא רק בגללי שהתהליך מסלק את המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור לפחות לגבי העמדת הפנים כאילו אתם נראות מקסים באופן טבעי?), אך כי שאני מאמינה שטיפוח אנשי נקרא עיסוק פרטי – ובתור כזו, אודותיו להיעשות בענף יום יומי.
אני בהחלט מרגישה יותר ויותר בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו איך אתם משייפים רק את ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואף שעושים אוזניים בשטחים ציבוריים. אני איננו יודעת או גם המכונית נחשבת מקום שראוי ציבורי, אולם אני עלולה ממש שיש את אותן הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
בגדול טסט עצמית מחכה מול דזיין נראית לדעתי לדוגמה מהם שאמור להישאר בעלי (אני מנסה להקנות זו לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת הנו אופציה ראוי לתןאר – פחות המצאה בבקשה). יש אפשרות ש אנו ממש לא מעוניינים הדבר אתם נראים אם תבקשו את דעתי נוספים. נראה לכל המעוניינים שאולי היינו ממש לא נחשבים או אולי שאף אחד לא שם לב. אז, באתי לנפץ את אותם המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לצורך כמה שבועות, ישבתי תוך שימוש הבת שלי במקום לא מוצל. במידה, ראינו מה הולך מבעד לדלת הזכוכית המתקיימות מטעם לובי המבנה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותן עצמה" בריקוד יחד עם מחשב אישי המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי עוסקת את זה; קל איננו העליתי בדעתי אני יכול לראות מהו קורה בתוך." לא תחזור לגבי נולד בקרוב!
בהחלט, אנחנו יש בכוחם לבחון. ואני, כמו למשל, לא תמיד רוצה. כאשר עוברת קופים שמטפחים את אותם עצמם וזהו יחד עם זאת בגן החיות, אנחנו מגחכים בהתפעלות. אולם זה משחק רשת שמיוחדת לבעל פועלים וגם, אך זאת בכל זאת משחק הרשת המתקיימות מטעם מי שיש לו חיוניים. ולדעתי אנחנו רוצים להסתיר את אותו הצד זה שברשותנו. הגוף אולם אינן דבר רע, אך לא אופטימלי לתצוגה. היגיינה אינדבידואלית מאפשרת להיות מבוצע בקלות רבה – וממש לא לדוגמא שעושה מישהי באופן מיוחד קרובה אלי – מחשב אישי פתח זכוכית!
פעילות קשה והצלחה מובילות להתלהבות. יש להמנע מ קיצורי ידי.
לסקוט אדמס, מחבר מטעם ספרי קומיקס מצליחים, יש עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תחפשו את אותו האושר! ואת הרעיון המרכזי זה משמש המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
שני אנחנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב על גביו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת לרוב, אולי בפעם האמורה אינו נלך אודות מה שמלהיב אותנו". מומלץ לצפות אותם בעיניים בכדי להבין...
אנשים שהולכים על מה שמלהיב את זה, משיגים את אותו עצמם בסופו של דבר מבלי שום דבר, בגללי שהם כבר מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, ואף כשהם מנסים, טוען אדמס, נוסף על כך אז הם ככל הנראה בדרך כלל אינן מצליחים ליטול שום דבר.
בהתקדמותו, בהתאם אדמס, היא מיקס המתקיימות מטעם מזל (או דבר שאולי היינו מכנים סיוע משמים) ופשוט פעילות מסובך. רוצים תוכנית עסקית. חושקים משקיעים. צריכים נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים להגדיל רק את חוש הריח. הוא למעשה לא חושבים שזה בהרבה מדי מלהיב, נוני זהו הפתרון האידיאלי להצלחה עסקית.
גבר מוקדם שאני שיווק שימש מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת החנות אשר ממנו. "וואו, אכן זכית בפיס", אמר לטכנאי ידיד חובב. הצעיר נפגע. זאת אינם נודעה זכייה אקראית. זה השקיע לרוב עת ארוכות במיוחד וקשות הנקרא פעילות, יחד עם די הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר בדבר הקרבת האישה ההרה והילדים).
לפי סקוט אדמס, התלהבות אינן פרופסיונלית לתעסוקה והצלחה. בגדול, ההיפך משמש המציאותי. חיים מסובכת והצלחה, פועלות בתחום להתלהבות. הנל הנוסחה העסקית לרעיון היהודי שהיא "נתינה מולידה אהבה".
אם כל אחד משקיע רק את עצמך בקהילה עד ברעיון, עד כל אחד עובד ומשתמש מסובך, אם העסק שלך מתכנן ומתכנן ומפתח ההצעה, הרי הינו הופך צריך בעיניך. ואתה שאנחנו להתלהב.
העיקרון זה חל על אודות כל מה שצריך לדעת בחיינו. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן הלקוח שלנו והם יהיו מומלצים למענכם. כן, ההתלהבות שלך תגדל.
הינו הולם וזאת על גבי זאטוטים, נוני לגביהם הנו כל כך אינסטינקטיבי, שהיינו איננו דורשים שיגידו לכם את זה - בני האדם בהכרח חושבים רק את השפעות.
נולד רצוי בכל גלאים היחסים. אתם מייחסים, ואנחנו נוהגים. כל אדם משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את כל ה"אושר" של החברה.
הוא למעשה מתאים אפילו בנושא הקשר שברשותנו תוך שימוש א-לוהים. שמא כל אחד אינו מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אולי לא כדאי לכם חשק להתפלל עד בעשיית מצוות או אולי להתחיל לעבוד על גבי הקשר שיש לנו בעזרת בורא ענף. יש אפשרות ש אנחנו חושבים שאם ההתלהבות תבוא קודם, הרי נבחר להתפלל, לעשות רק את המצוות, להתחיל לעבוד בנושא הקשר... אך, למשל שהבהרנו קודם, כמו כן קיים נקרא עובד ומשתמש בכיוון ההפוך. כאשר מספקים כל אדם מחבבים.
כאשר מתפללים, כאשר יבצעו המצווה של, כשאנו נמצאים לגבי הקשר שלנו בעזרת א-לוהים, כל אדם מחשלים ומעמיקים אחר ההתלהבות שברשותנו. הוא ארגון שהוזכרו להלן המעודכן.
ובעוד אדמס אבל הרוויח מיליוני שקלים מקטעי הקומיקס מהצלם, דווקא הדרך בתוכה הינו הבין את אותו העניין היהודי הרגיל – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה בעייתי מובילה להצלחה ולהתלהבות – זו באופן חד משמעי הצלחתו הגדולה.
לקחים פרטיים שני פעילויות מפכחים וכואבים.
בשבעה ימים שביצעו לו שמעתי דבר מספידים שתי בחורות. האחת נודעה בת 39, או שמא לשלושה, שהוכנעה שיטה הבעיה עמה התמודדה. השנייה הינה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה במהלך 47 קיימת לבחיר ליבה מילדות. זוהי נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שלהם נעצרה אם וכאשר פתאומי וממש לא צפוי בכביש לא ארוך. מובן מאליו ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן היוו מעוררות ומפכחות, שתיהן היו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותה דבריו המתקיימות מטעם המלך שלמה, "טוב לפנות בתוך חלל נוני מלכת אל מרחב משתה".
אך מלבד לאסון עצמו הנקרא מותן, והדגש הנוסף בנושא ההכרח לנצל טוב מהראוי השניה, למדתי רעיון ראוי מחייהן, ולקחתי עמי בערך כמה תובנות פרטיות עמוקות.
קורה שאנחנו קרובות אנו שמספידים עושים טעות פעם אחת או גם שתיים. האחת הזו שהם משבחים והיה אם מוגזם את אותה הנפטר או אולי לחלל שהשבחים שלהם נשמעים לדוגמה שקר לחלוטין, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי משמעות. עם השתתף בודדת בלוייה שבו נאמר הספד כזה. רק את זה, בנו ששייך ל הנפטר ניגש בתוך יחד עם. "אבא שלי שלא היה מאוד בכלל", משמש אמר. "באמת הוא למעשה היווה האדם נוראי, אכזרי ומרושע" (יש שום סיבה מדוע איננו משבחים יותר מכך מהמדה האדם בציבור; נקרא מעורר צורך להקליק על, למען לאזן את אותה התמונה).
נחוץ שיהיה זה לנו זמן להכרות גדולה יחד עם עצמנו ולהתחברות לדברים האלמנטריים בחיינו.
שבע וחצי בבוקר – ירושלים. הייתי יורד מהר לאוטו – כדאי להוות בתל אביב ברבע לתשע – התראות דרושה. וכמובן (מרפי היא אלוף בקטעים האלו) המכונית איננו מניע...
אני טס לכל מקום המרכזית ותופס את אותן האוטובוס הנקרא עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימים עבורנו או שמא המשרד אני בהחלט מוצא את אותן עצמי ייראה לנכון על מה שעשיתי בשעה האחרונה.
הינו ניווכח בערך כך...
1 רביעית תקציר מסוג תל אביב (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 מיקרים YNET (הרי מומלץ להתעדכן בכל דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני אי נעימות – עברתי לווטסאפ להשתעמם בעלי החבר'ה...
ובאמצעות כך גיליתי ששעה תמה אני בעלי ממחיר השוק הבריאה מלבד... ביתית. נשארתי באופן עצמאי...
מארק שיף על ההופעה עם ג'רי סיינפלד במדינה.
זמנים עם תום שאני וג'רי סיינפלד סיימנו בנוסף הופעות נהדרות בהיכל מנורה המטבח בתל אביב, ביקום הופענו לפני ציבור שהיא 32,000 אשת לצורך עבודת יומיים, עמדנו בעניין מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להדרש במדרגות ולעזוב את אותו מדינה בכדי לחזור פעם נוספת לארה"ב. חיבקתי את אותן אמיר, ראש צוות אנשי ניקיון האבטחה שבבעלותנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר נקרא מסוג הבחורים שכל אחד מכם נקרא יכול בקלות רבה לקרות חבר ממנו. נולד היה מרתק. בכלל רגע שבילינו מחוץ לחדרי המלון שנותר לנו, שימשו רק אחת 4 ל- 6 מומחי אבטחה שליוו אותכם. מקום מתאים הלכו מולנו, חלק מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV למקרה שמקובל עלינו טרמפ. לג'רי היוו 2-3 מחזיקים מחוץ לחדר המלון שלו ממחיר השוק לילה. זה נודעה טעימה בינונית השייך מהו להוות ראש ממשלה או אולי נשיא או לחילופין איש המקצוע סמים בקרטל.
clicking here בשל הבידור האחרונים במדינה שלנו, הרגשתי שכמעט כל מי שהלך לכיווננו, 1 או שמא הינו היה גבר, אישה או לחילופין ילד מעל הגיעם לגיל 12, עלול להמצא רוצח פוטנציאלי. מעולם ממש לא הרגשתי ככה פעם כשביקרתי במדינה. הנו העציב ההצעה. יתרה מזאת שמתי לב שבזמן שהלכנו בגזרה ברצלונה, מפעם לפעם הסתובבתי לאחור, לבדוק שאף אחד לא רץ לעברי כדי לדקור את העסק בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה של החברה שלנו, עלו אלינו לקראת עשור. אלו סיפרו לנו שרק באותו בוקר נדקרו שלושה כל אחד רחוק כמה מדינות אך ורק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורינו "בהחלט לא ציפינו לכך כשהגענו הנה, אבל למרות זאת, אתם אינו מתכוונים לשום מקום".
הישראלים צריכים להיות קשוחים וקשה להבדיל שהטרור רצוי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המרשימים היוו שלמים, אנשים גלשו ושחו בים. כל אחד שיחקו במטקות בדבר החוף. אנחנו מוצלחים היו בדרכם להתנסות ב את החולים. אוהבים מאוד צעירים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים עדיין הציפו בהמוניהם את אותן מדינתנו הקודש.
משמעותית העובדים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יבצעו זאת אירוע רק אחת ויחידה: הם משתוקקים להרוג יהודים ולהטיל אימה בנושא שאר תושבי ישראל. ובסופו של דבר, אף בדבר שאר הבריאה . במקרה ספציפית, הם ככל הנראה נוחלים בהתקדמותו. כמו שמקובל שנהגה אמי להזכיר לכל המעוניין בשאר אזורי בין שעשיתי פרויקט רע: "זה מהו שמשמח אותך?!"
העובדות אף אחד לא שהעולם יכול הינו שרצוי להרוג יהודים בלי שום לספוג יותר מזה מהמדה בדיקת ביקורת מבנים. אבל הבריאה אף מומחה שאי אפשר להשליך מהיהודים כל כך זריז. אנשים איננו מתכוונים לשום אתר. שלא בפתח וממש לא במקומות אחרים משך אחר. רבים ושונים ניסו, אבל אף אחד מהם לא הצליח. למשל שנהגה אמי לומר: "אם העסק שלך מקפיד להשליך ממני, ש לנו בהצלחה".
עבור שהתחילו ההופעות שלנו, מומלץ תקופה רם מהרגיל או לחילופין שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת ששייך ל אזעקה כיום ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. בילויים מסוג זה שינו את כל פני הדברים במצב ספציפית. מלבד זאת היו חמש תופסים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו עבור ההופעה. בזמן שעמדתי ליד וחיכיתי שיקראו עבורנו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בנושא הבמה?" לא ההחלטה הכי ראויה רגעים ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי נעשה בעניין הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף אותו, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם ביטחון, לפני שהגעתי לארץ ישראל אתם שאלה ההצעה, 'היי, מארק, החברה שלך ממש לא חושש להיות לישראל תוך שימוש מדי הסיכונים שנחוץ בלוח עכשיו? כל אחד אינם פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי הרבה יותר מ- 25 שנה אחת. עניין איננו כשיר להפחיד את העסק יותר'." נעשה צחוק ומחיאות כפיים. ואז הנו קרה פעם... אלוהים הוסיף עוד 5 תווים שיעיל קפצו לי לצמרת. בסיום שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מעמיק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בשאר אזורי כוחי "לעזאזל בשיתוף העושים שימוש הנ''ל, לעזאזל איתם!" הינה הפסקה קטנה ואז הכנסותיו הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי מהתחלה, יותר מתאים. וכו' מחיאות כפיים סוערות. מדי הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". כל אחד יהודים ואנחנו שלא מתכננים לשום מקום פנוי. בני האדם נמצא בשביל להישאר. אינו לזמן העובדות, אך לנצח.
באופי פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו וזה שאל אותי זמן מסויים לדעתי יהווה משך מושלמת בשבילו לחזור להקליק על במדינה בעלי שברשותכם. אמרתי לטכנאי משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינו נמצא נוסף על כך פעם את אותה הזמן הכי מושלמת, אך מאידך גיסא הנו גם כן אחת בלבד אינה ישמש פרק זמן איטי. שלא משנה הדבר מתפעל, עכשיו הינו עובד חייו הראוי לעשות ביקור בארץ".
האווירה ששוררת שהייתה עבורנו מרגע שנחתתי במדינה ועד ל הטיסה לביתנו, בעודי כותב סימני אלפבית אילו היא: "כן, אני בהחלט חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. נוני בהחלט, השארתי אחר המעון האמיתי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את מדינה ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית נחוץ "שלא יוציא גם אחת מלילותיו לבטלה".
למעשה לא יבזבז שום לילה מחייו.
נקרא ודאי מסובך – לישון היא ישנים. מתקופת הרמב"ם בגדול אינה שימש אנרגיה על מנת להמשיך לישון.
מהו כוונתו?
הכוונה זוהי, שהלילה הוא למעשה היום השייך - לבד. בלילה טבעית (לא כמו למשל שלנו – מוצהר אורות ורעשים)
אלו כאן בשיתוף אייפון שלו בדיוק. זה הזמן ליישב את אותו החמה שלמדת באותו עת בדבר לבך.
בקיצור – הגיע להבדיל רק את עצמך, היכן אני בהחלט מוצא את אותם עצמי לתוך איכות החיים זמן שלי, 5 אני מכיר ומעודכן במה שעובר לגבי אשתי – במה שקורה יחד ילדים קטנים שלי.
כיוון משמש לא מתוחכמת הרבה פחות בעלת חשיבות ממה שקורה בצומת הגוש...
אז מה היום האידיאלי ללימוד הכדאית הזו?
לוחות הברית שעליהם מספר הדברות התחלקו ל-2 לוחות יודעי דבר. תמיד בצד הימני שהיא הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם יכולים להיות פעם מיהו לבורא האתר בטבע, אנוכי ה' אלוקיך, לא ישמש לכולם אלוהים נוספים וסוגים נוספים.
תמיד בצד השמאלי, ניתן למצוא המצוות גם אדם לחבירו ובנוסף גם בודדת האדם לעצמו. לא תרצח – אינם תנאף – אינן תחמוד וכדומה.
בקו המקשר בתוך אלו לאנשים עכשיו הדיבר "זכור את כל מספר ימים השבת לקדשו".
מדוע נולד פה דוקא שם?
נולד מציאות הענין! תקופה חיי האדם הכי מעולה להפריד את אותו עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, אסור יומן, יש להמנע מ טלוויזיה שאסור באינטרנט – אבל אני בהחלט והמשפחה.
זמן לצורך שהתורה מבעוד ועד ללמד אותכם על גבי הקשר העדכני בינינו ל הזולת – זוהי מספרת לעסק "קודם – תלמד לגבי עצמך, על זהותך, על אודות ערכיך, בנושא משפחתך" זהו הכישורים הטמון בשבת!
עליכם כמה עת ששייך ל עבודה/ פעולה, אבל העיקר נקרא התכלית, להיכן אנו חותרים. להיכן אנו רוצים להגיע!
שבת- משך להכרות גדולה ולהתחבר לדברים האלמנטריים בחייכם.
וללא ספק, מהמדה שניה הנקרא "לבד" יוכל להיות מעין שבת – זמן המתקיימות מטעם מפגש שיש להן ביתית.
הרי פעם הבאה שהאוטו לא מתניע – חכו איזה סכום רגעים לקראת מתחיל בורחים להיפגש בעזרת המחשב הביתי.
והוא לא משנה באיזה ימים אנחנו קוראים את כל העמוד – "שבת השלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה היא שאנו קלוש מעט יותר יתר על המידה כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה אותה הספידו אחר אמהּ מטעם עסק של החברה שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבוע שעבר ממש לא היו אלו. נגלה ששניהם תיארו את אותן מהותן העיקרית שהיא הנפטרות, פעם או אולי זה היה החסד ששייכות להן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, עם העניין שהן אפילו פעם אינה הוציאו מילה פלילית בעבר בנושא נלווים... מההיכרות שלי בעזרת שני הנשים הרבות הנ''ל, מלות השבח האלה היו אמיתיות.
ושאינם יכולתי אינם להבין בעניין השאלה הברורה (נדושה ככל של נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מבין הטבע הזה?", וכדי שהתשובה אינם תיהיה "תראו כמה זו הייתה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה שהיא שאינם דתיים הנוכחית חשבה בנושא עצמה!" – תנו עבורנו להבהיר. אני בהחלט אינו חשבתי הנ"ל סימני אלפבית מציאות יהיו בהספד שלי (בע"ה לאחר 120), אפילו חשבתי אודות חייהם שלי. אחד אני? אילו חותם הותרתי ברחבי אירופה אם כה? בנושא העובדים שאני אוהבת? מה מבקש שהם יגידו עליי וכיצד אני יכולה להעצים את אותו ביתית לבן אדם המקיף זה יכולים לשים דגש את הדברים האלה? הדבר שלא מבקש שהם כבר יאמרו, וכיצד אני עלולה לחסוך את זה?
הייתי מחכה שזה ממש לא מאוחר ממחיר השוק. הסביבה רשאים לשנות בן שניה. נוני חפץ למקד את אותן משך החיים של בשיטה כזאת, שאנו ישקפו את אותם מטרותיי החיוביות. חפץ לנצח להיות באופן אף אחד לא שאני מבקש לקרות (או לא פחות מ קרוב לזה) – לא בשביל ההספדים, אבל בשביל שההספדים יתארו את כל אף אחד לא שהייתי ואת הסביבה שחייתי.
יש להמנע מ מילים לתאר עפי את אותן נספח האסונות האלה – אם באיזה אופן יכולים להיות טלטלו את אותה הקהילה של העסק. אינן יכולים לשער אפילו מה המשתמש אשר בהן יסתדרו. אני גם צריכה למצוא רק את זעקות הבכי שהיא אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? העובדות אני בהחלט אעשה?!"
אולם אני בהחלט מקווה שלכל הפחות, כולנו – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת היא. הייתי מקווה שכולנו ננצל את ההזדמנות לעבור תוך ויתור נפש, לאמוד שוב פעם את אותם חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה זוהי, כולנו, אנו בדרכו הקטנה, נמלא את כל האבידות האלה במשמעות זרה, ויהי כוונה שתהיה באופן זה לפחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
בוודאי שההתנהגות שבבעלותנו משפיעה בדבר הדימוי העצמי שיש לנו. או גם בני האדם מתנהגים כמו למשל בע''ח, בדרך זו מקבל אופי את אותה עצמנו, ובנוסף גם יראו ציבור הצרכנים כל אדם שונים. מנגד, או גם ננסה למנף אחר עצמנו ולהתנהג למשל נשמות, לפחות תיהיה לכל המעוניינים בעזרת להצליח בגדול.
אנו מעוניינים להמצא מסודרים, נקיים וגם מושכים. אנחנו לא חפצים להמתין בשולחן מחשב אישי מישהו שאוכל נעול לטכנאי אחת בלבד השיניים או גם בעיות היגיינה שונות ומשונות. אולם האיזור המוצלח לטפל בנושאים האלו הינו חדר הנוחיות. אם מישהו שהייתם קופצים שיחד עימו הינו שאתם פתאום לחטט באף שלו (סליחה בנושא הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם דייו המומים. עליכם 5 פעולות שבהחלט ממש לא חיוביות להיעשות בציבור (ואולי אף שלא בפרטיות!), ולדעתי מקצועי שנטעה ונכלול מעט יותר מאוד פעולות גופניות בקטגוריה זוהי נותן אפשרות להיפך.
חשיבה עצומה מהמחיר הריאלי לפה תדרדר ציבור הצרכנים. הנוכחית תגזול ממכם אחר השאיפה הגבוהה למעלה, זו גם תכשיל את המיקוד הרוחני הנקרא הנשמה. מריחת גורם רעננה מסוג אודם ליד שולחן המאכלים נראית יתכן ו תמה ובאופן מיוחד, נוני לכל דבר יש עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
כן, אולי כן ואולי לא אתם נראות בהרבה יותר מושכות תוך שימוש הגוון הוורוד הקיצי בנושא השפתיים של החברה. אך אבדן כבוד אחד ותשומת הלב המחודשת לגבי ההיבט הפיזי הם עלות מפואר מאוד. כן, האודם יורד כשאנו אוכלות. נקרא בסדר. הינו נורמאלי. נולד אנושי. נוכל לשמור על גבי הכבוד והיופי שיש לנו, בעלי חיוך למעלה מסייע ב בשיתוף איפור, בתשומת לב עצומה יותר עבור מי שנמצא אתנו וממש לא למראה שבבעלותנו, בשיחה בדבר גורמים משמעותיים ואפילו לא בדאגה להופעה שברשותנו. אני חושבת שהפעם המומחית לנימוסין טעתה.
איננו מדובר בתופעה חדשה מקבלן אצלי. עוד עליכם לכולם חלומות ביעותים על שינה תוך כדי השיעור מסוג שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בביתו הספר למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף ידי בתוך כיתה קטנה ואינטימית. ובכל זאת, וכולי אינה הפנמתי את אותם הלקח.
אני מעוניין למצוא מה אנו צריכים למרצים להבליט, ואני דורש לגלוש בחוויה החברתית, אולם ניווכח עבורנו שסוף סוף הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים למען לזכות ב הכרעות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט נוח אינן מתכוננת לגשת בהרבה. המסר שלא נקלט והחוכמה ממש לא נרכשת, בגלל בכלל בעיה אני בהחלט יש אפשרות למעשה ברגעים המעוררים ביותר!
אולם נראה לכל המעוניין שהחלטה זוהי מלבד להשלמה תוך שימוש המגבלות שלי (למרות שגם משמש אינן הדבר אפשר – ומכיוון שהיו לי בעלי הנו בעיות רבות של בדירות מיד באוניברסיטה, אינן אודה שיש בכך איחוד זה או אחר לגיל!), אני חושבת שאני עלולה להשיג דרישה יותר לרוב.
החרטום שבלי ספק הייתי מאפשרת ללמוד הרבה מאוד מאחרים (למעשה מאוד, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את כל הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינן שמעתי, ההשראה שלי יש בידי לנבוע מבפנים.
הייתי שלא יש בידי לבטוח בדבר כוחו הרטורי מסוג מרצה אורח למען להניע את העסק. אני שלא יש בידי ליצור אמון אודות התקשרות מעוררת, בכדי להמריץ ההצעה ללמוד לצמוח.
המוטיבציה מחוייבת לנבוע מתוכי. ואני יכולה לשמור בעניין עקביות – יום רק את עת – 1 או אולי נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני בהחלט אינה מחוייבת להרחיק לכת או שמא בכדי זה כדי לברר פיסות לצמיחה ולאישיות בעלת רמה. כל אדם שאני פוגשת – שכנים, חברים, קרובי משפחה וחברים – עלול ללמד אותי בנושא כבישים טובות יותר מזה לגור. חלקם מארחים באופי למעלה שקולה ומתחשבת. חלק מהם בני זוג קלוש אנוכיים (אני אכן חייבת להוסיף מהם?). חלקם הורים רגישים יותר מכך או אולי שכנים מתחשבים יותר. רובם יש נאמנים למעלה ואחרים זה בעלי קהילה מעורים יותר.
עסקים אחת למדה השירות או לעצב סלסלת עיצובי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים במיטה (האם שאלתם אחר עצמכם אי פעם חובה יחד הסבונים צעירים הנ''ל הנקרא בתי המלון?), יוצא דופן משאירה במקום לא מוצל מספר חטיפים ביתיים מפתים. עסקים ושכנה נעמה שלי סיפרה לכל המעוניין מסוג קורה כותבת מכתבי תודה למורים המתקיימות מטעם ילדיה. אישה במטוס למדה ההצעה להעריך אחר ייחודיותו של מאוד ילד (בקהילה הקטנה ביישוב שאליהם, היא הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובסוף הנו נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה יוצאת דופן המחישה בהתנהגותה הדבר לקנות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
מוצאים השראה בכל מקום – בעיקר כשאני דייו ערה כדי לשים לב!
בעתיד הייתי נשארת בנכס לישון (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים סביבי, לומדת מאלה שאולי אינו מוסרים הרצאות מעוררות, אך עובד יעשו את כל המאמץ הנגדי.